מתי פונים לטיפול?
כולנו חווים במהלך החיים קשיים, תקופות פחות נעימות יותר מלחיצות, משברים ועוד. רבים מאיתנו חשים לפעמים מצוקה, חרדה, עצבות או תחושת חוסר אונים ולא יודעים כיצד להתמודד עם "משימות החיים" – האם זאת סיבה מספיק טובה כדי לפנות לטיפול?
לחוות קושי זה טבעי ואנושי, אך כאשר הקושי או החוויה נמשכים זמן ממושך, פוגעים בתפקוד היומיומי שלנו, הבעיה משתלטת ואנו מרגישים חסרי אונים– אז אני יודע שאני צריך לפנות לעזרה מקצועית. יש להתייחס לבעיות רגשיות או נפשיות כמו לכל בעיה גופנית אחרת. כשיש לי דלקת, שפעת או כאב גב ברור מאליו שאפנה לרופא. למה זה לא כך כשמדובר בתחלואה של הנפש? רבים מתייחסים לטיפול הרגשי או הנפשי כאל מותרות, אך האמת היא שזאת תחלואה כמו כל בעיה גופנית כואבת אחרת, ויש לכך טיפול! הכאב הנפשי לא עובר ככה סתם כמו שכאב גב אם לא נטפל בו יחמיר.
לגבי ילדים:
ילדים פעמים רבות נוטים לסטות מהמסלול ההתפתחות הרגשית התקין כשזה קורה ניתן לזהות את המצוקה והקושי אצל הילד. פעמים רבות נראה כי הדבר משפיע על תפקודו בבית, בבית הספר, עם חברים. כאשר המצוקה הולכת ומחמירה או ממושכת – יש לפנות לעזרה מקצועית. ילדים מצויים בשלב רכישת מיומנויות וכישורים, הם בונים בתקופת הילדות והנערות את זהותם, את כוחותיהם ולכן בשלב זה ניתן לסייע להם להשיב את ההתפתחות למסלול התקין. טיפול בגיל הצעיר מונע בעיות קשות יותר בעתיד.
הטיפול מיועד לילדים ובני נוער ש:
חווים דיכאון ושינויים במצבי הרוח
חווים חרדה או פוביה ספציפית המעיבה על חייהם
ילדים ובני נוער שסובלים מחוסר איזון בוויסות רגשי וחווים למשל התקפי זעם
ילדים ובני נוער עם התנהגות לא מסתגלת או מרדנית או בעיות התנהגות
ילדים ובני נוער שחווים קשיים חברתיים
בעלי הפרעת קשב וריכוז, אימפולסיביים
ילדים ובני נוער שמרטיבים או מצטאים